מפרשים:
11 יא. לכאורה פסוק זה מיותר לגמרי, מכיון שהאיסור הזה נכלל באיסור שבפסוק ט: "אחותך בת אביך". אבן עזרא מביא כאן את דעת הקראים, שמבארים, כי "מולדת אביך" מציינת את "שנתגדלה על ידי אביך", אחות שהיא חורגת במובן כפול, שהיא לא בת האב ולא בת האם אלא חונכה יחד עם הבן כך גם רבים מן האחרונים. הם מסתייעים משמואל-ב יג יג. אך צודק אבן עזרא באמרו, שאין צורך לסתור את "הבליהם", שהרי "מולדת" לא ייתכן פירושו "שנתגדלה". נכון הדבר שר' אליעזר בן יעקב סוטה מג:, סבור, שאסור ליקח אחות חורגת שגודלה יחד עם הבן באותו בית. אולם שם נוסף טעם האיסור רק משום מראית עין. וכך פוסק גם הירושלמי יבמות ב ד. אבל התלמוד בבלי פוסק להלכה נגד דעתו של ר' אליעזר בן יעקב, ואחות חורגת מותרת, וכך גם בשולחן ערוך אבן העזר טו יא.
12 ביבמות כב: יש על הפסוק שלפנינו מחלוקת בין ר' יוסי בן יהודה ובין חכמים. ר' יוסי סבור, שהאחות מצד האב אסורה רק אם האם שלה היתה מותרת באישות עם האב, לא כן אם היא בת שפחה ונכרית, שקידושיה אינן תופסין. ואילו דעת חכמים, שהפסוק מתכוון להוסיף עוד איסור על בת אשת האב, משום שלעיל, בפסוק ט, מדובר רק על אחותו מאנוסת אביו. אני הייתי מבאר את הפסוקים ט ויא באופן פשוט: קודם מתן תורה בסיני היתה אסורה בישראל רק האחות מצד האם השוה בראשית כ יב ופירוש רש"י שם. והואיל ולפי המקובל באותו זמן ציינו בשם "אחות" רק אחות בת האם, הרי אפשר להניח, ש"אחותך בת אביך", שימש תוספת לציין את האחות רק מצד האם. את המלים "מולדת בית – חוץ" היה אפשר להסמיך לפי זה – בהתאם לרמב"ן – רק אל "בת אמך". ואין להקשות, שאם כן היה "אחותך בת אביך" מיותר מפני שאפשר היה ללמוד אותו מקל וחומר מ"בת אמך" – הרי אין מזהירין מן הדין. אך מפני שעדיין לא היינו שומעים איסור על אחות מצד האב בלבד, וכדי להרחיק אותנו מטעות אפשרית, נוסף האיסור בפסוק יא, שבו הודגש "אחותך היא", כלומר שאף האחות מצד האב בלבד, היא אחות, אף שעד כה היא לא נחשבה כאחות והנישואין אתה היו מותרים. לפיכך לא בא דין זה בתורת הוספה אחרי פסוק ט אלא בסיום העריות של הקרובים קרבת בשר, אמנם אפשר, שכאן מדובר על בכירה שנולדה מן יבמה, שהיא אמנם "מולדת אביך", אבל לפי דברים כה ו אינה נחשבת בהתאם לפשט ל"בת אביך" אלא לבתו של האח המת השוה שופטים י א, השבעים והנוסחאות של התרגום לפי המובאות של קמחי. המוצא שהמציאו להם אחדים מהמבארים האחרונים כגון בינטש למחוק בפסוק ט את המלים "בת אביך או", אין להתחשב אתו, כי חוץ מזה שפסוק יז בפרק כ מתנגד לו, אי אפשר היה להסביר את הקשר עם הפסוק יא, שמכל מקום יש לו שייכות לפסוק ט, כפי שכבר העיר דילמאן על דבר "אחותך היא" השוה עוד יבמות כב:.